איך הופכים למנהיגים
משברים/בעיות ואתגרים מייצרים הזדמנויות בחיינו להיות גדולים, טובים ואמיצים יותר. האופציה היא להיות מנהיגים בחיינו או להיות מרירים וקטנים יותר
כשבוחנים היום את ההסטוריה של
המנהיגים הגדולים, יש מספר תובנות אונברסליות שרלבנטיות לכולנו
משברים יכולים לשבור אותנו או לבנות אותנו כמנהיגים. הניסיון והשעורים בניווט בתוך הים הסוער, הוא זה שבסופו של דבר משנה את העולם וזה שיקבע איזה סוג אדם אנחנו
אנחנו חזקים יותר ממה שאנחנו חושבים
מודעות רגשית זה הנכס הכי חשוב שלנו
גם כשההתחלות שלנו, והסיבות המקוריות למה שמניע אותנו הוא נרקיסיזם, אמבציה להיות טוב יותר, כסף ואגו. משמעת ומודעות רגשית מביאים אותנו להיות מוכנים לקחת סיכונים, מחושבים ולפעול למרות הקשיים שניצבים בפננו
חשוב מאוד, מנהיג לא יכול להיות, בלי אמפטיה. זאת תכונה חשובה מאוד שמאפיינת מנהיגים. אפשר להשיג אומץ לב, כי זהו שריר שצריך לפתח, למרות הפחד. מספיק לקחת צעד אחד קדימה לכיוון הפחד שלנו ולהתנגד למחשבות האוטומטיות שלנו, כדי לייצר התפתחות אישית ולמצוא את החלק החזק שבנו. אבל אמפטיה זה משהו שלא לכל אחד יש
יש מנהלים מצויינים אבל הם לא מנהיגים. אף אחד לא יילך אחריהם. הם לא יראו את האחר ולא יראו את טובת הכלל, החברה והעובדים, רק את עצמם. אלו מנהלים של דור ישן, ששמחה לראות שלאט לאט הולך ונעלם. בטח בחברות החדשות
לכולנו יש ספקות ולפעמים אנחנו משותקים. אבל כשאנחנו מסרבים לפחד והולכים קדימה ומתגברים על הספקות, מתחילה להיוצר מנהיגות. כל אחד בטריטוריה שלו. לא צריך לעמוד בראש מדינה או חברה כדי להיות מוגדר כמנהיג
מנהיגות צריכה להיות מוכנה למכשולים. מנהיגים אמיתיים מתגברים על החולשות, העצלנות, האנוכיות והפחדים שלהם ועושים דברים קשים יותר וטובים יותר, ממה שאנחנו יכולים לעשות
היכולת שלהם להגדיר את הרגע, למסגר את הסיכונים והסיכויים של הרגע, מאיפה אנחנו באים, לאן הולכים, מה צריך לעשות זה דרכם של מנהיגים
כל מנהיג חב חובה לקודמיו. לעשות טוב יותר ומשופר יותר, ממה שנעשה עד היום, על ידי קודמיו
חבל שלא מלמדים מספיק על מנהיגות בבתי הספר, זה היה מקל על כולנו, אם היינו לומדים על כל מקורות ההשראה שלנו, עם מה הם התמודדו ואיך הם הפכו למנהיגים
היינו מגלים שבסה"כ מדובר באנשים כמונו
